אז החגים מאחורינו, החול לפנינו, אך ניחוח חגי תשרי וסוכות שנגמר לא מזמן עדין באויר.
בטיולינו הקרוב נקח מקל ותרמיל ונעלה אל הגליל. העליון. והפעם בעקבות פירות החורש הים תיכוני הפחות מוכרים לרבים מחובבי הטבע. העונה – עונת הסתיו, היא עונתם האמיתית של הפירות המוכרים לרובינו. ולראיה הנה כל עצי היער המניבים כעת פירות אכילים: עוזרר קוצני (צהוב ואדום), שזיף הדב הכתום-אדום, אגס סורי, הקטלב בפירותיו האדומים (רק כשהם רכים) אשחר, וכמובן חרוב רימון, ושקד, אף על פי שבדר"כ הוא מר.
מכל הללו האהוב עלי ביותר הוא העוזרר. עץ ממשפחת הורדניים שממש עכשיו בנופי הגליל הגבוהים, מבשילים פירותיו. יש גם עם פירות צהובים, וגם עצים עם פרי אדום. פרי חמצמץ, מעט מזכיר תפוח בטעמו. והעץ עומד עם פירותיו נראה כאילו עבר בדיוק מסיבת יום הולדת.
שזיף הדב שפריו ממש שזיפי, נראה מאוד מפתה לאכילה ממבט ראשון. למה דב? מספרים שפרי זה היה חביב על הדב החום שבעבר התהלך פה ביערות. הפיתוי מסתיים מיד אחרי הביס הראשון, כאשר הטעם העפיץ החזק משתלט לך על כל מרחבי הלשון, ומשאיר את ההרגשה כאילו ממש עכשיו ליקקת קרש בנין. למרות כל זאת, ממליץ לנסות לפחות פעם אחת.
האגס הסורי גם הוא – טעים בתחילת הביס הראשון, ואחר כך גם הוא הופך לטניני חזק. מדהים איזו דרך עבר האדם בפיתוח זני הפרי המוכרים לנו כיום בגדלם וטעמם המסחרי. צורתו ממש אגסית אך קטנה, ושפע של פירות התלויים על העץ ללא עלים, מזכירים לי איכשהוא אקלים אנגלי של שלכת וגשם.
הדרך הטובה ביותר להנות מכל אלה – היא פשוט לצאת בעונה הזו ולטייל. מסלול מצויין להכרת שפע הפרי המבשיל ביער כרגע הוא קטע של שביל ישראל העובר ממש מתחת לקבוץ צבעון. זהו המסלול המחבר בין כביש 899 לכביש 89 בשוליו של יער ברעם. כמובן שמומלץ לשלב הליכה בשמורת יער ברעם במסגרת סיור זה ולבקר את האלונים המרשימים הגדלים שם. למי שרוצה רק טעימה קטנה, ניתן להשאיר את הרכב על דרך עפר ממש בפיתול הגדול של הכביש בין צבעון לסאסא על כביש 89, ולצאת להליכה על שביל ישראל לאחד הכיוונים. כמה מאות מטרים לכאן או לכאן ממזרח או ממערב לכביש נמצא שפע נציגים נושאי פירות.
אהבתם, מוזמנים להירשם, ובפוסט הקרוב, כבר תקבלו התראה מיידית, ותדעו הכל לפני כולם.
חשוב: יש לאשר הרשמה בכתובת המייל שרשמת, יתכן ותמצא אותי בספאם, או בעדכונים.