מי לא מכיר את החצב, הרי זהו סמלו המובהק של הסתיו. כבר מגן הילדים לוקחת הגננת את הזאטוטים ומרצה בפניהם את משנתה. פינה זו, לכבודו של מבשר הסתיו האולטימטיבי תוקדש למלך מלכי הסתיו. (ונראה אתכם מוצאים נחליאלי אחד שמסתובב כאן החום הזה).
- מקור שמו: יש האומרים על פי תאריך הפריחה: חצי אב. ויש האומרים ששורשיו "חוצבים" את דרכם מטה אל האדמה.
- האם מקדים החצב את פריחת האביב או מאחר אותה? על פי מיקומו של עמוד התפרחת בינות לעלי הבצל שכבר יבשו, ניתן להבחין כי הפרח מאחר את עליו, בדומה לפרחי האביב. ועל כן נהנה הפרח ממילוי הבצל בעונת האביב שחלפה. על כן היו שקראו לפרח הבן שנולד לאחר מות אימו.
- הבצל המוכר של החצב, אינו שורש כי אם איבר אגירה לחומרי מזון. מי שינסה לעקור בצל שכזה, יגלה שזו משימה קרובה לבלתי אפשרית. מדוע – כי מתחת לבצל "חוצבים" שורשיו את דרכם מטה. עובי כל אחד מהם כנקניקיה ואורכם בין חצי מטר למטר.
- בבצל חומרים רעילים. בעולם העתיק שימשו מיצי הבצל לרפואה. שיניים, לב, תולעים שנכנסו אל פצע פתוח ועוד תחלואים רבים ומשונים טופלו ע"י מיצוי נוזל מבצל החצב. החומר הכימי סצילרן שנמצא בחצב, משמש עד היום לתרופות המעודדות את פעילות שריר הלב. זהירות: אל תנסו זאת בבית, מיצי החצב צורבים במגע עם העור, ואין לנסות לאכלו!
- מי כן אוכל חצב? כאשר מטיילים בתחילת החורף, ניתן לראות את העלים החדשים מציצים מתוך האדמה. יש מי שנוגס ממש בקצות העלים, כאשר העלה עדין טרי וללא חומרי הצריבה. מי הוא אותו אמיץ? הרי התשובה שהייתה ידועה כבר לאבותינו בהקשר של מזונות שלקח איתו נח לתיבה: "רבי אבא בר כהנא אמר: הכניס עמו זמורות לפילים, חצובות (חצבים) לצבאים, זכוכית לנעמיות (יענים) " בראשית רבה, פרשת נח, ל"א י"ד .
- בצל החצב יכול "לתמוך" בפריחה גם כאשר הוא מנותק מהקרקע. בצל חצב שהוחזק מחוץ לאדמה הצליח להפריח עמוד תפרחת במשך עשר שנים ללא מילוי חוזר.
- מה שבלשון העם נקרא פרח החצב, הוא למעשה עמוד ועליו פרחי חצב רבים. הפריחה מתחילה מלמטה ועושה את דרכה במעלה עמוד הפריחה. כל פרח שכזה פורח לזמן קצר של פחות מ24 שעות. הוא נפתח בשעות הקטנות של הלילה, ומסיים עם או בלי שהופרה בשקיעת החמה באותו היום.
- דבורת הדבש והצרעה המזרחית (דבור) הן מהאביקים החשובים ביותר של החצב. החצב צמח נדיב ביותר בחלוקת הצוף שלו, על כן ניתן לראות עליו שפע רב של חרקים שכולם נהנים, אך מעטים תורמים גם להפריה. מאחר והחצב "לא סומך" עליהם, הוא נוקט גם באסטרטגיה של הפצת אבקה ע"י הרוח. בהחלט צמח "רב תפוצה".
- במקורות היהודיים מופיע מנהג חקלאי מעניין: תקיעת ייחורי תאנים אל תוך בצלי החצב. אולי על מנת ולחטאם, או שמא שישמשו נוזלי בבצל לגידול הייחור הצעיר. סכנת כלאיים מזהירה את החקלאי היהודי מלעשות כך. "איןנוטעין יחור של תאנה לתוך החצוב שיהא מקירו" (משנה, כלאיים א,ח).
- זקני העמק נזכרים בחוק טבע קדום: אם פריחה יפה לחלקו התחתון , יעלו יפה גידולי החורף – זאת אומרת שנה גשומה צפויה. ואם פריחה יפה בחלקו העליון, יצלחו תבואות הקיץ.
בברכת שנה טובה, חצבים פורחים וציפורים אין ספור. צאו לחצב הפורח קרוב אליכם והקריאו לו כל זאת בקול רם.
אהבתם, מוזמנים להירשם, ובפוסט הקרוב, כבר תקבלו התראה מיידית, ותדעו הכל לפני כולם.
חשוב: יש לאשר הרשמה בכתובת המייל שרשמת, יתכן ותמצא אותי בספאם, או בעדכונים.