רקפת – מתחת לסלע פורחת לפלא

מי לא מכיר את הרקפת, מהפרחים הבולטים והמוכרים ביותר של החורף\אביב הישראלי. בלבן, בורוד, ובסגול מעטרת הרקפת את סלעי הצפון והמרכז ופורחת החל מתחילת החורף עמוק לתוך סופו של האביב.

אבל אולי בכל זאת – אפשר לחדש משהו. והרי שבע עובדות שאולי לא ידעת על הרקפת.

1. מקור השם רקפת בסורית\ארמית . דמיונה של פקעת הרקפת ל(ק)רקפת -ראש הביאה לשמה. ולראיה בערבית נקראת הרקפת –  רק'ף, שפירושה קרקפת או ראש. כנראה איבדה את הק' בתחילת השם בדרך מסוריה אלינו. ע"פ א. הראובני.

בערבית לרקפת שמות רבים, ואלי הססגוני שבהם הוא: צורם אל-דיכ صرم الديك שפירושו בשפה יפה פי הטבעת של התרנגול. נסו להסתכל אל הפרח מלמטה וגלו זאת בעצמכם.

2.  אי שם בתחילת ימי הציונות קיבלה הרקפת את השם: נזר שלמה. ההצעה התקבלה ע"י ועד הלשון העברית ב1930, אך לא נקלטה בשפת העם. ע"פ האגדה – היה כתרו של שלמה המלך בצורת פרח הרקפת, וכשנחרב בית המקדש הראשון כופפו הרקפות את ראשן לאות צער.

3. ההנחה הבוטנאית הרווחת טוענת כי הכיפוף בגבעול פרח הרקפת, מטרתו לשמור את האבקנים והאבקה שבהם מפני הגשמים איתם מתמודדת הרקפת. אך כדי לא להישאר מכופפת רק פעם אחת, בכל זאת,לא נעים. ועל מנת למשוך מאביקים (חרקים)– מתכופפים עלי הכותרת פעם שניה וחוזרים ועולים כלפי מעלה. בפועל יש כאן כיפוף כפול. פעם כלפי מטה של הגבעול, ופעם כלפי מעלה של עלי הכותרת.

4. בפקעות הרקפת היו משתמשים הפלאחים של הגליל והגולן כסם מרדים. טוחנים את הפקעת לאבקה, ואותה מפזרים על בריכות מים. הדגים שהיו מעבירים את החומר דרך הזימים, היו מסתממים וצפים על פני המים, וכך היו "מלקטים" אותם ישר אל המחבת. החומר הפעיל מתפרק בבישול ובחום גבוה.

5. החומרים הפעילים בפקעת הרקפת הם cyclamen  ו    arthanitin חומרים רעילים המשמשים ברפואה האלטרנטיוית לטיפול בבהרות בעור, להפלת עוברים, לטיפול בצהבת ושאר בישין. על פי א. הראובני – כפי שנהגו לעשות הבדואים, פקעת הרקפת טובה אף לטיפול בנזלת אצל חמורים. אכן צמח רב פעלים.

6. לכל רקפת דוגמת עלים משלה. דוגמאות העלים ברקפת ייחודיות לכל צמח ומהוות "טביעת אצבע" אישית. למעשה מדובר בחללי אויר הנמצאים בתוך העלה.

7. הרקפת אוהבת את הילדים בבית. זאת אומרת – את הזרעים. לאחר סיום הפריחה ויצירת הזרעים, מתכופפים הגבעולים עליהם נמצאים הפירות ובתוכם הזרעים אל הקרקע. הזרעים נטמנים בחגווי הסלע הסמוכים, וממתינים לגשמים הבאים. כך ניתן לראות מושבות של רקפות, למעשה משפחות בהם מספר דורות היושבים בצוותא. ממש כמו בקיבוץ.

רקפות ניתן לראות בכל מקום, גם בבר וגם בגינות תרבותיות. פתחו עיניים והסתכלו מקרוב. בברכת חורף רטוב וחמים.

אהבתם, מוזמנים להירשם, ובפוסט הקרוב, כבר תקבלו התראה מיידית, ותדעו הכל לפני כולם.

חשוב: יש לאשר הרשמה בכתובת המייל שרשמת, יתכן ותמצא אותי בספאם, או בעדכונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *