עשרת הדיברות למטייל המתחיל, והמתקדם

שלום לכם, וברוכים הבאים לחגיגות הבלוג: הכנעני – בלוג הטיולים של ליאור כנעני. זה אני: בן קיבוץ חולתה, שם מתגורר גם היום. נשוי ואב לשניים, בן ובת. בן 43 וחבר משק (כפי שאומרים בקיבוץ המאוחד) בעצמאות כלכלית. מדריך טיולים עבור ישראלים ותיירים מחו"ל, וחווה את הארץ מזויות מגוונות. אז מה יש בה בישראל הזו, שגורם לכולם "להשתגע עליה". האם אלו התאנים בקיץ? או שמא זרימות בגליל? או אולי בכלל זה התנ"ך – ספר הספרים שהורישו לנו אבותינו, שהביא אותנו עד הלום. בפוסטים הקרבים, אנסה לנסח את דעותיי בענין, כמובן בהסתכלות "טיולית", שתאפשר בתקוה לך המטייל\ת לצאת אל האחו הירוק. למען הסר ספק – אני אכתוב הרבה בלשון זכר גוף שני, אבל כמובן שהבלוג ישמח מאוד אם יקראו בו גם נשים. וזה נעשה מטעמי נוחיות  הכתיבה בלבד.

אז הנה הוא, הכנעני יוצא לדרך, פוסט מספר אחד: עשרת הדיברות למטייל. כדי שלא "תשתו לי שם חשיש" ושלא תמותו בעודכם עושים דברים מטומטמים שמטייל אמיתי לא היה עושה.

הנערים התאילנדים מנבחרת "חזירי הבר" שנתקעו במערה בצפון המדינה הביאו אותי לחשוב, איך ניתן בצורה כל כך בנאלית, לסבך את עצמך במצב בו גדולי המוחות, המחלצים, ואנשי השטח ידרשו לשעות וימים של מחשבה והערכות על מנת להוציא אותם משם. בבחינת – אבן שזרק טיפש לבאר, מאה חכמים לא יצליחו להוציאה. ומסתבר שמבחינתם של הנערים ומאמנם – שווה להיות  טיפש, כי לא רק שכל העולם נשא אליהם את עיניו, אלא גם הזמנה לגמר הגביע העולמי בכדורגל במוסקווה – יצאה להם מזה. אז אולי כן שווה להיות חסר אחריות? כנראה שלא.

כך או כך, על מנת שלא יקרה לכם מה שקרה לתאילנדים, נוסחו כאן עשרת הדיברות למטייל שיוצא לטייל בשבילי ארצינו. יש האומרים שדיברות אלה, יתאימו גם לטיול ברחבי הגלובוס. אז הרי לכם, ואם הצלתי אפילו נפש אחת בישראל, דיינו.

1. סוף מעשה במחשבה תחילה – כל טיול שהוא, מתחיל על השולחן והמפה או המחשב שבבית. לאן נוסעים? מה רוצים לעשות? מתי, ובאיזה עונה? ומכאן יגזרו שאר מרכיבי הטיול: לבוש מתאים, שעות הפעילות, מזון, עזרה, ליווי של בעלי מקצוע וכן הלאה. לצורך הדוגמא המוקצנת: לא נצא בינואר לטיול בהר מירון, לבושים בבגד ים וקרוקס שמתאים לכנרת ביולי. אז תכנון והבנה מה אופי הפעילות, ולכך להתכונן.
2. ניהול סיכונים – כל יציאה מהבית ומהסביבה המוכרת, היא יציאה אל הלא נודע. לצורך הענין גם אם יצאת מהבית ונסעת לקרית שמונה (כי ככה עושים אצלינו באזור), אדאג לא לנסוע בנתיב הנגדי, או לחילופין לתדלק סולר ברכב המונע בבנזין. ובהתאמה לעולם הטיולים: לא אצא לטיול סנפלינג ללא חבל, או עם חבל שמצאתי ברפת, אחרי החליבה, או שאעלה לחרמון לגלישה עם הקרטון שמצאתי בכלבו או במרכולית (הסופר פה, קצת רחוק). ניהול סיכונים כוונתו להבין מה הן נקודות בעייתיות או מאתגרות במשימה שלפני, ולהערך אליהן מבעוד מועד. לדוגמא: לדעת אם יש מעברים קשים במסלול, ולהכין את המטיילים לכך. סולמות או מצוקים הדורשים ציוד מיוחד או זרימת נחל חזקה שמחייבת חגורות הצלה. הערכות לכל אלה והכנתם מראש, יביאו לזרימה טובה ונטולת תקלות.
3. הכר את הציוד הנדרש לך – לכל ציוד נדרש ציוד אחר. תיק הליכה, נעליים ובישראל גם כובע ומים הם הבסיס. ציוד טוב שלא יכשל בשעת הצורך הוא ענין חשוב ביותר. אנו חיים בעידן הצרכנות, והכל זמין לנו בלחיצת כפתור או גיהוץ כרטיס – ככה שציוד הוא אף פעם לא בעיה. אבל מה לבחור? ומה להביא לטיול, זו כבר מיומנות. תרמיל גדול יתמלא – ככה גורס חוק התרמיל, ובתרמיל קטן, אולי לא יהיה מספיק מקום. בהרבה טיולים יוצא לי לראות מטיילים עם נעליים ישנות שיושבות בארון, והופ – בשמחה יצאו לטיול. אלה מה, כמה שעות מאוחר יותר, מחליטות הנעל והסוליה על פרידה וגירושין ולתמיד. והמטייל נאלץ לאלתר לעצמו מנעל חדש. שבדרך כלל כרוך בסלילי נייר דבק, אזיקונים וחוטי מקרמה שנשארו אצל מישהו בתרמיל. אז הכן את הציוד המתאים, ודאג שהוא במצב תקין, כי זו הדרך לטייל.
4. מים מים בששון – כפי שכולנו יודעים, ישראל היא מדינה שופעת בצורת, חום, ושמש. על כן, הליכה ללא מים, או ללא כמות מספקת, משולה לכניסה למערה ללא פנס או אולי עם נר שבסופו של דבר יכבה, ואז הלך עליך, נתקעת ל16 יום, ואפילו מנכ"ל פיפ"א לא יוציא אותך משם. במקרה הגרוע יותר, פשוט תמות אחרי כמה שעות, ונגמר הסיפור. לטיולים ארוכים ידרשו לפחות 3 ליטר לאדם, ובמקרים של מיטיבי לכת אף יותר מכך. לטיול קצר ליד הבית קצת פחות, אבל תמיד יותר ממה שנראה לנו מספק. בבחינת יש סיכון? אין סיכון – זאת אומרת לקחנו בחשבון את מקרה הקיצון ואנחנו ערוכים אליו.

   

5. Take nothing but photos – Leave nothing but footprints ובתרגום חופשי לשפת הקודש: בצאתך אל הטבע – קח, זאת אומרת צלם רק תמונות, ואחריך השאר רק עקבות. כמה פשוט ונכון. רבים מאוצרות הטבע שלנו כמטיילים, הולכים ונעלמים, עקב נדידתם לבתיהם של מטיילים, ובנוסף נשארים בשטח שפע של חפצי "אומנות מודרנית" כגון: צלחות חד פעמיות, בדלי סיגריות, בקבוקים משומשים וכיוצא בהללו. אז הנה ככה – במשפט אחד, ניתן לתמצת את כל התורה על רגל אחת.
6. זבל אורגני הוא נקודה כואבת. אף על פי שמועצתנו הדגולה – עוסקת בכך באופן מרשים. לענין הטיול והטבע – אין דבר כזה זבל אורגני. דינו של זבל אורגני ככל אשפה אחרת, ואין הפרדה במקור. קליפות התפוזים חוזרות אל התרמיל, שאריות הלחם הלא אכול, גם הן. הרי יצאת אל הטיול כדי לראות טבע, חי וצומח ולהם, אין כל צורך, ובדרך כלל זה אף מזיק להם לאכול את שאריות המזון האנושיות. גם שאריות הקפה מהפינג'ן עדיך שיאספו חזרה לשקית, או לכל הפחות – יוצנעו בתור בור שיכוסה בבחינת "ולא נודע כי בא אל קרבו". כל כך מכוער הו להגיע למקום, להתיישב, לנשום עמוק ולהסתכל סביב, ואז לגלות כי סביבך מפוזרים כתמי שמן טונה, קליפות מלפפון ושרידי עגבנייה ובמבה חצי אכולה.                                                        אנקדוטה מעניינת בהקשר זה – בואדיות מדבר יהודה, המטוילים יותר. ניכרת עליה ברורה במספרן של טריסטרמיות ועורבים קצרי זנב על חשבונן של ציפורים אחרות, ומדוע? כי השתיים הראשונות אוהבות את מזוננו, ולמדו לחיות איתו, הן מתפתחות ומתרבות ודוחקות את רגלי המינים הציפוריים האחרים שבשטח. אז אנא ממך המטייל – התחשב!
7. פתגם בדואי עתיק גורס כי: אחסן דל מן חאג'ר, מן דל מן סאג'ר. ופירושו: טוב צילו של הסלע מצילו של העץ. אמנם הבדואי מגיע מהמדבר, אך פתגם זה כוחו יפה גם לגליל ולגולן. בימים חמים ושמשיים, תמיד אעדיף לשבת בצילו של קיר סלע, המשמר קרירות לשעות רבות, מאשר בצילו של העץ שהאויר סביבו תמיד חם יותר. על אחת כמה וכמה במדבר, שם עצי השיטה מספקים צל מועט ו"חמים" בדרך כלל.

   

8. אם יוצאים מגיעים למקומות מופלאים – אבל כדאי להודיע למישהו. גם אם אתה אלוף העולם בטיולים, כדאי שעוד מישהו יידע שיצאת. יש לציין מועד יציאה, מועד חזרה מתוכנן, והחל ממתי צריך להתחיל לדאוג. החל מיציאה קצרה, ועד לטרק של מספר ימים הכולל שהייה ממושכת בטבע פראי. כמובן שגם דרכי תקשורת אפשריות עם המטייל הן חשובות מאין כמותן. למרות שאנו נוטים לחשוב שהטבע הישראלי הוא בר אילוף, ואין מה לחשוש יותר מדי, תמיד תבוא המכה שתזכיר לנו שלטבע כמו לדרבי, חוקים משלו. ראו לדוגמא את אירועי השטפונות של תחילת הקיץ האחרון, או שכונות שמתמלאות כגיגית לאחר מספר ימי גשם חזקים. על כן, צור קשר, כדי שיהיה מי שיוכל לבוא ולחלץ כשתצטרך.
9. שמור על הטבע ושמור על עצמך – כל מצוק שנלך לאורכו, סלע שמתחתיו מנמנם נחש, או צמחים רעילים למינהם, יכולים להוות סכנה פוטנציאלית. הרי לא תרצה לחזור הביתה עם אצבע נפוחה, עיינים אדומות מאלרגיה, או חלילה וגרוע מזה לחזור הביתה דרך איזה חדר מיון, שבדיוק מתחלפת בו משמרת. על כן, הכר את הסביבה וכבד אותה. אם צריך להיזהר, אל תקל ראש. וודא איפה התיישבת להפסקה, וכי אין סכנות בצורת צרעה, או נחש או תהלוכן האורן הסובבים אותך. או כפי שנאמר בספר הספרים: "המוליכך במדבר הגדול והנורא, נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים, המוציא לך מים מצור החלמיש" דברים ח', יד-טו.

   

10. והעיקר שנחזור הביתה בשלום – כי כל טיול בסופו של דבר הוא יציאה אל הלא נודע, רק על מנת לחזור הביתה אל הספה, המרפסת, האישה או הבעל והילדים. אז שמור על עצמך, טייל בהנאה ובזהירות הנדרשת, או כפי שנהוג לומר: ההבדל בין פיקח לחכם הוא, שחכם לא נכנס למצב שהפיקח יידע איך לצאת ממנו. בברכת ימים מאושרים, טיולים מרובים חוויות וצילומי נוף לרוב. שרק נהיה בריאים.

קראת, אהבת שיתפת. may all beings be happy

וכאן – בהנחה שהכתוב לעיל מעניין לך, תוכל להירשם לרשימת התפוצה שיצרתי לגמרי בעצמי דרך השימפנזה מהדואר, ולקבל עדכון בזמן אמת על הפוסט החדש מהבלוג החדש.

אנא אשר/י הרשמה אצלך במייל, יתכן ותמצא את מייל האישור מתחבא בספאם, או בקידומי מכירות, אז דוג/י אותו, אשר/י ותחייה לנצח.