הכנעני – בלוג הטיולים של ליאור כנעני

מי לא שמע על ים המלח? המקום הנמוך בעולם, היושב בתחתיתו של השבר הסורי אפריקאי. המקום בו ניתן לצוף ולא לטבוע (בדר"כ), אחד מפלאי עולמינו שלא זוכה להכרה מספיקה, וללא כל ספק האזור המבוקר ביותר בארץ ע"י התייר המצוי, מחוץ לירושלים.

להמשיך לקרוא ים המלח , ים המוות – והים הולך וכלה

בחורף 2014 יצאתי למסע שהיווה את תחילתה של דרך ארוכה, בה התחלתי לצעוד – שבע הפסגות. אמנם הדרך ארוכה, ומאז עליתי כבר על עוד אחת – פסגת המונבלאן – ההר הגבוה באלפים, ועוד כמה נמוכות יותר, אך עוד הדרך רב, כפי שנהוג לומר.

רשימה זו מהווה סיכום, וסיפור דרך, ובתקווה אף תעשה לך הקורא חשק לבוא ולהעפיל עימי ועם עוד כמה מופלאים, אל ראש ההר הגבוה באפריקה. המסע יוצא בסוכות הקרוב 2019, ומומלץ בחום לכל חובב הליכה קשה באשר הוא.

להמשיך לקרוא המסע אל פסגת הקילימנג'ארו

בשנת 1924, כשנשאל ג'ורג' מאלורי, מטפס הרים מיתולוגי, לשם מה הוא רוצה לטפס על האוורסט, תשובתו הייתה פשוט – כי הוא שם!

הרים הם בדרך כלל ענין סוער, או לפני הסערה הגדולה, או רגע אחרי. ההתנסות בסביבה עויינת ולא מזמינה שכזו לימדה אותי הרבה על עצמי, על יכולותיי, ועל כוחם של איתני הטבע הכבירים. לדוגמא – לפני כשנתיים מזג אויר סוער שפקד את רכס האנאפורנה בנפאל, תפס מאות מטיילים בשיאה של עונת הטרקים. לכאורה, במזג אויר אופטימלי ואף חמים לפרקים. או כמו שאומר הישראלי המצוי: הא… אפשר ללכת כאן עם סנדלי שורש. אף אחד מהם לא ציפה להיפגע במהלך חוויה נפאלית טיפוסית שכזו, ובכל זאת: להר חוקים משלו.

את היכרותי עם עולם התרמילאות והטראקים ערכתי בנפאל בשנת 1997, עת יצאתי לטרק האוורסט בייס קמפ. בתום 14 ימי הליכה, ובגובה של יותר מ5000 מטר, מצאתי את עצמי עומד נפעם למראה קבוצת הפסגות הגבוהות בעולם. טיפסתי, הצצתי ונפגעתי; האתגר הפיזי, הנופים עוצרי הנשימה, כל אלו שבו את ליבי. מאז אני חולם על הרים.

ספויילר – ממליץ לך להגיע לסוף הפוסט, כדי לקבל הצעה לטרק שחבל"ז.

להמשיך לקרוא אז מה למדתי מההרים?

אני, שנולדתי וגדלתי בקיבוץ, קטפתי אשכוליות בגיוסים בפרדס, הבאתי את העומר בפסח וביכורים בשבועות, מה יותר ישראלי ממני? ככל שגדלתי ופגשתי גברים ונשים, ואף יותר מתוקף תפקידי כמדריך טיולים ומורה דרך – גיליתי שישראלי זה טוב, אבל לא מספיק. החור בהשכלה שהיה לי, ובחלקו עדין קיים, בכל הנוגע למצוות הלא חקלאיות ביהדות, ובעיקר איך מתנהגים בבית כנסת, מניחים תפילין, או אומרים את ברכת המזון – התגלה במלוא "חוריותו". עת נדרשתי לבצע או להשתתף בטקסים אלה עבור התייר האמריקאי שבא לערוך בר מצווה בארץ, או שסתם לבקר התגלתה לעיתים בורותי ברבים. יותר ויותר למדתי ועדין, רב הנסתר על הגלוי.

אז מה בעצם למדתי מהם, הרחוקים, השומעים על ישראל סיפורים או CNN ומבקשים להתחבר?

להמשיך לקרוא מה למדתי מהתייר האמריקאי

"אמר רבי יצחק, הרוצה שיחכים – ידרים, ושיעשיר – יצפין. וסימניך שולחן בצפון ומנורה בדרום. ורבי יהושע בן לוי אמר: לעולם ידרים שמתוך שמתחכם מתעשר. שנאמר: אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד." (מסכת בבא בתרא, דף כה, עמוד ב)

אי שם בתחילת נובמבר, בין ירח מלא של מרחשון, לראש חודש כסלו, יצאו הי דרומה אל הנגב, חבורה של כ40 גברים, צעירים וצעירים יותר למסע רגלי מפרך והרפתקני אל מעמקיו, נבכיו ומעוקיו הבלתי ידועים של מדבר פארן.

אז מה גורם לנו לנופף לשלום לאשה והילדים. לארוז תרמיל, מקל וזנב דג מלוח ולצאת להרפתקה שכזו – על כך ועוד בשורות הבאות. להמשיך לקרוא הרוצה שיחכים -ידרים, מסע אל מדבר פארן

כן, בוודאי זיהיתם שעשיתי פה איזה פראפרזה על ספרו של הרוקי מורקמי – "על מה אני מדבר שאני מדבר על ריצה". שגם הוא דרך אגב פראפרזה על ספרו של ריימונד קארבר – "על מה אנחנו מדברים שאנחנו מדברים על אהבה". מקווה שתסלחו לי על חוסר המקוריות. בכל אופן, לפני ההקדמה ואחרי המחוות הספרותיות – אספר לכם שהפוסט הנ"ל מוקדש לשחייה. או יותר נכון, לאהבתי לשחייה. אהבה שבוודאי התפתחה לה באותם 9 חודשים בהם שחיתי במי השפיר החמימים בבטן אימי, ואם לא שם , אז בוודאי בימי הבריכה העליזים ב"קדושתא" (היא חולתה בפי החוזרים בשאלה, או בתשובה). שם היו מחליפים את המים פעמיים בעונה, רק אחרי שהיו הופכים ירוקים כאבן אזמרגד, ואפילו צפרדעים מנוסות דוגמת העגולשון-שחור גחון היו יוצאות החוצה, עם הלשון בחוץ ומבקשות מהמציל הנשמה. להמשיך לקרוא על מה אני מדבר שאני מדבר על שחיה

זיתים עושים לי את זה. מודה. קחו לדוגמא את העונה הנוכחית, או כמו שאומרים, כאן ועכשיו. מסתובב לי ב"קדושתא" ובשאר חלקי הארץ ובוחן את העצים. כמו רפתן שמסתכל על פרותיו – מי עומדת ללדת? מי עדין רק משתעשעת ולא "מבושלת" ולמי כבר יוצא קצף וריר מהפה – ענין של שעות ככל הנראה. ככה אני עם הזיתים – עובר ומבקר את כל הקבועים שלי. זה עם הגדולים שמבשילים מהר, וההוא עם הקטנים מחודדים שמהם אפשר לעשות אחלה מצומקים עם מלח ליד האורווה, אבל רק בדצמבר. העגולים, הסגולים, העקומים והמחודדים כולם חברים טובים. היבול השנה כפי שמצטייר בעיני, לא יהיה מדהים מבחינת היבול, אבל את המנה שלי אשיג. כמובן שגם זמן למסיק לטובת שמן, צריך כבר לקבוע ביומן, בהנחה שלא תיכנס שם איזה קבוצה אמריקאית פתאומית שתבקש לתור את ארץ הקודש ואצרותיה. להמשיך לקרוא על הכיבוש: זיתים עתיקים וקדושה מקומית

באחד האמשים של השבועות האחרונים הזדמנה בחלקי חוויה מהסוג המאתגר. לאחר שבוע של הדרכת אמריקאים בשבילי הצפון המוכה בעכברת סיימתי את עבודתי בעיר הקודש תל אביב. אך אויה, את הרכב בו נהגתי הייתי צריך להחזיר לירושלים. אנו בעולם מדריכי התיירים נוהגים ברכב "אשכול" – הטבה הניתנת למורי דרך כדי שיוכלו להסיע את תייריהם בשכר. וכן, אם אתם שואלים אז גם יש לי רישיון נהג מונית, יעני טקסי דרייבר, ואף מותר לי לנהוג בנתיבי תחבורה ציבורית עם רכב שכזה, ולחלוף על פניכם כאשר אתם מקללים את ענת ואשתורת על הפקק שנתקעתם בו. מה שאתם עדין לא יודעים כי היום היה יום שישי בשבוע, 845 הקרית שמונאי כבר מזמן יצא מתל אביב, ועל אוטובוס מירושלים אפשר רק לפנטז, כי ביום השישי "ויכולו השמים והארץ" הוא ממהר לעזוב את עיר הקודש כבר ב13:00 בצהריים. אז מה נאמר ומה נגיד, איך יגיע אדם אל הצפון הרחוק ביום שישי בשעת ערב, ולא עם רכב פרטי, ולא עם תחבורה ציבורית מירושלים, אל עמק החולה-בואכה לבנון? הרי הוא ספורו של מעשה שקרה באמת. להמשיך לקרוא קבלת שבת על כביש החוף

אוי כנרת שלי, קסם על ים כנרת, ראיתי ת'כנרת זוהרת בטורקיז ועוד רבים וטובים ממני שוררו וסיפרו על רשמיהם מהאגם (לא, זה לא ים) הכחול ירוק הזה. שבאורח פלאי ולא ברור, למרות התעללויות חוזרות ונשנות שאנו מניפים עליו, עדין חי, אם כי לא ברור כמה זה עוד יחזיק בקצב הבצורות הנכחי. גובה המפלס כיום 214- מתחת לגובה פני הים. כ6מ' של מים שחסרים למילויה המלא. כבר שכחנו מתי דיברו על סכר דגניה במונחים של פתיחה. אז להעלאת המודעות, ולטובת מי שלא היה, הרי לכם – רשמים מהכנרת, ההיית, או חלמתי חלום? להמשיך לקרוא על רפסודיה והרפתקאות בכנרת

שלום לכם, וברוכים הבאים לחגיגות הבלוג: הכנעני – בלוג הטיולים של ליאור כנעני. זה אני: בן קיבוץ חולתה, שם מתגורר גם היום. נשוי ואב לשניים, בן ובת. בן 43 וחבר משק (כפי שאומרים בקיבוץ המאוחד) בעצמאות כלכלית. מדריך טיולים עבור ישראלים ותיירים מחו"ל, וחווה את הארץ מזויות מגוונות. אז מה יש בה בישראל הזו, שגורם לכולם "להשתגע עליה". האם אלו התאנים בקיץ? או שמא זרימות בגליל? או אולי בכלל זה התנ"ך – ספר הספרים שהורישו לנו אבותינו, שהביא אותנו עד הלום. בפוסטים הקרבים, אנסה לנסח את דעותיי בענין, כמובן בהסתכלות "טיולית", שתאפשר בתקוה לך המטייל\ת לצאת אל האחו הירוק. למען הסר ספק – אני אכתוב הרבה בלשון זכר גוף שני, אבל כמובן שהבלוג ישמח מאוד אם יקראו בו גם נשים. וזה נעשה מטעמי נוחיות  הכתיבה בלבד. להמשיך לקרוא עשרת הדיברות למטייל המתחיל, והמתקדם